נותר על כנו עונשו של רב"ט עמיאל צורף שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ובפציעה

כללי

1. המערער, רב"ט עמיאל צורף, הורשע בבית הדין קמא, לאחר שמיעת ראיות, בעברה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וסעיפים 64 ו-40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] וכן בעברה של פציעה, לפי סעיף 344 לחוק העונשין.

2. בית הדין קמא, בהרשיעו את המערער, השית עליו עונש מאסר בפועל של שישה חודשים, מתוכם שלושה בכליאה ממשית ושלושה שירוצו בדרך של עבודה צבאית, ועונש מאסר מותנה ל-12 חודשים למשך שנתיים שלא יעבור העברות שבהן הורשע. כן הטיל בית הדין קמא על המערער 6 שנות פסילת רישיונות הנהיגה הצבאי והאזרחי בפועל, אשר מניינם מיום תום ריצוי עונש המאסר בכליאה, והורדה לדרגת טוראי.

3. בפנינו ערעור ההגנה על הכרעת הדין המרשיעה ולחלופין כלפי גזר דינו של בית הדין קמא וכן ערעור התביעה על קולת עונש פסילת הרישיונות של המערער.

הערעור על הכרעת-הדין

התשתית העובדתית והכרעת בית הדין קמא

4. כעולה מהכרעת הדין קמא, גרם המערער, ברשלנות, למותה של טליה היימן ז"ל ולפציעתם של טל בן דהאן, סמ"ר מוטי נבו ולפציעתו שלו עצמו, זאת שעה שנהג בכביש 437 [XXX] ברכב הצלה מסוג "אבירבולנס". תאונת הדרכים הקטלנית אירעה שעה שרכב ההצלה שבו נהג המערער קיבל דיווח על תאונת דרכים והיה בדרכו לטיפול באירוע שאליו הוזעק.

5. המערער כפר בכל המיוחס לו בכתב האישום, פרט לעניין הקשר הסיבתי בין התאונה הקטלנית לפטירתה של טליה היימן ז"ל. נסיבות האירוע שאינן שנויות במחלוקת, הובאו על-ידי בית הדין קמא, בפתח הכרעת דינו:

"בתאריך 9.3.05 בשעות הבוקר התקבל דיווח על תאונת דרכים [XXX] בה נפצעה אישה באורח קשה. לטיפול באירוע הוזעק רכב הצלה מסוג 'אבירבולנס' ממוגן בו נהג הנאשם.

באבירבולנס שיצא למקום האירוע, נהג הנאשם ומלבדו נכחו ברכב סמ"ר מוטי נבו שישב לצידו ושימש כמפקד הנסיעה, שני חובשים - סמ"ר חן פיאלו וסמ"ר איציק בטומיאשוילי, ורופא- ד"ר אלכסיי קובלינוק.

... כביש הנסיעה, בו ארעה התאונה, היה דו סטרי, תלת מסלולי ובעל קו הפרדה רציף כפול. בכיוון נסיעתו של הנאשם היה נתיב נסיעה אחד ואילו בכיוון הנגדי היו שני נתיבים.

...

בין שני נתיבי הנסיעה בכיוון הנגדי הפריד קו הפרדה מקוקו.

עוד עלה כי במועד הרלוונטי הכביש היה מקורצף, פרט לאזור המסומן בקו הפרדה הרציף הכפול. כמו כן, בכיוון נסיעתו של הנאשם היה הכביש בעקומה לכוון ימין.

בשלב מסוים של הנסיעה... התנהלה באיטיות, במסלול הימני, שיירת כלי רכב. סמ"ר נבו, שישב במושב שליד הנהג, אמר לנאשם לעקוף את שיירת המכוניות. עובר לעקיפה, הופעלו אורות האזהרה של האמבולנס והושמעה סירנה.

התאונה התרחשה לאחר שהנאשם עקף את טור המכוניות ובשלב כלשהו אירעה התנגשות בין האמבולנס למכונית ה'פיאט' בה נהגה טליה היימן ז"ל".

6. בית הדין המחוזי נדרש להכריע, עובדתית, בין הגרסאות השונות באשר ליתר הנסיבות השנויות במחלוקת, ובמרכזן נתיב נסיעתם של כלי הרכב המעורבים בתאונה ונקודת המגע ביניהם, וכן קיומם של גורמים חיצוניים והשפעתם, אם הייתה, על התרחשות התאונה, למשל שיפוע הכביש והיותו מקורצף, היקף הכשרתו של המערער לנהוג ב"אבירבולנס" ומידת בטיחותו של כלי רכב זה.

7. אשר למקום התרחשות התאונה מסרו העדים דביר כהנא, אשר נסע ברכבו, באותו נתיב שבו נסעה טליה ז"ל, וטל בן דהאן, שישבה ברכב לצידה של טליה ז"ל, כי מכוניתה של המנוחה, מסוג "פיאט", הייתה בנתיב הנסיעה הימני בכיוון נסיעתם, דהיינו הנתיב הקיצוני לשמאלו של המערער. גם בוחן התנועה, רס"ר אייל כהן, הסיק כי בנתיב זה אירעה התאונה, על-פי מיקום נקודת ההתנגשות (נקודת ה"אימפקט") והממצאים במקום התאונה. מאידך גיסא, המערער וסמ"ר מוטי נבו העידו כי רכבה של המנוחה היה בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים, דהיינו הנתיב האמצעי מבין השלושה, ואילו רכב האבירבולנס היה עם גלגליו השמאליים על קו ההפרדה הלבן.

"מחד, עומדת עדותם של בוחן התנועה רס"ר אייל כהן, העד דביר כהנא והעדה טל בן דה[א]ן שנפצעה במהלך התאונה. מאידך, עומדות העדויות של הנאשם והעד מוטי נבו" (עמ' 3 לפסק הדין).

וכך פסק בית הדין קמא בשאלה זו:

"... מצאנו להעדיף באופן ברור את חוות דעת בוחן התנועה ... ולקבל את מסקנתו, על פיה מקום התרחשות התאונה היה בנתיב נסיעתה של המנוחה, היינו בנתיב הימני שהוא הנתיב השמאלי הקיצוני מכיוון נסיעת האבירבולנס בו נהג הנאשם.

...